מאמרים
ספר בית מדרש כולל אסיפת מדרשים כגון מסכת
1. כבר כתב מרן (ס"ס שע"ב) שנכול ליזהר
מה שכתב משנת תשנ"ה, הכוונה לחתונתו באותה שנה
הנה מצד מה שמתפפלים שם כל ששבת וחג
אם אותו פלוני צריך את ההלואה לצורך עסק
אינני מכיר.
אמנם מן הדין הגמור לפי דעת מרן הבית
א) אינני יודע. תבדוק בשו"ת יביע אומר חלק
אף שלכאורה יש מקום לומר שלא מקיים המצוה
כיון שאביו יהודי ובכתיבה מזכירין רק שם האב
האשכנזים נוהגים להזכיר שם האב והספרדים שם האם
כבר אמרו באבות (פ"א מ"ה) אל תרבה שיחה
מותר גמור. (עיין בית שמואל על שלחן ערוך אבן
טפח באשה מגולה במקום שדרכו להיות מכוסה, אפילו
1) לדעתי יש לכתוב "איוה". ואם היינו מנקדין
א. בספר טהרת הבית ח"ב (עמ' קס) מבואר
אכן לא נזכר, כיון שלא היה נהוג לאכול
כמו שענה לכם בזמנו מרן ראש הישיבה שהמנהג
אם יכולים בקלות לעשות ב' אזכרות תביא עליהם
כל הרבנים הנזכרים נהגו לומר הלל בלי ברכה.
אסור ללמוד בו רק לקרוא בו בדרך עראי
1. באופן עקרוני הצדק עם כבוד תורתו ויותר
לגבי ברכת הלל ר' כדיר צבאן זצ"ל קיבל
1. זה שצריך לשפוך את המים אחר התקופה-לא
היו"ד מחובר לבית בגיד נפרד ולא בגידי התפירה
כלי נגישות